כאשר מתחזקת המתיחות עם איראן, מתרחשים מספר תהליכים כלכליים מקבילים המשפיעים על שער הדולר. ראשית, משקיעים מחפשים "מקלט בטוח" (Safe Haven) ופונים לנכסים יציבים כמו הדולר האמריקני, זהב ואג"ח ממשלתיות אמריקניות. תופעה זו מחזקת את הדולר מול מטבעות אחרים, כולל השקל.
שנית, המתיחות הגיאופוליטית משפיעה על מחירי הנפט. איראן היא יצרנית נפט מרכזית, וכל איום על יכולת הייצוא שלה או על נתיבי הספנות במפרץ הפרסי מעלה את מחירי האנרגיה. עליית מחירי הנפט מחזקת את הדולר כמטבע הסחר העולמי בנפט, ובמקביל מייקרת את עלויות הייבוא לישראל.
בתקופות של מתיחות גיאופוליטית, שער הדולר עלול להשתנות בעשרות אגורות תוך שעות ספורות. משקיעים צריכים להיות מוכנים לתנודתיות חריגה ולהימנע מהחלטות אימפולסיביות המבוססות על תגובות רגשיות לחדשות.
הכלכלה הישראלית רגישה במיוחד לתנודות בשער הדולר בשל מאפיינים מבניים ייחודיים. ישראל מייבאת כ-70% מהמוצרים הבסיסיים שלה, כולל אנרגיה, מזון וחומרי גלם. חיזוק הדולר מייקר את הייבוא ותורם לאינפלציה, מה שמשפיע על כוח הקנייה של הצרכנים.
מצד שני, חיזוק הדולר מועיל לחברות הייצוא הישראליות, במיוחד בתחום הטכנולוגיה והביטחון. חברות כמו אלביט, רפאל ותעשיות רפואיות רבות מרוויחות מחיזוק הדולר מכיוון שהן מקבלות תשלומים במטבע זר אך חלק מהעלויות שלהן בשקלים.
"המשקיע החכם מבין שמתיחות גיאופוליטית יוצרת הזדמנויות לצד סיכונים. המפתח הוא להיות מוכן מראש עם אסטרטגיה ברורה ולא לפעול מתוך פאניקה" – מומחה השקעות בכיר
משקיעים ישראלים יכולים לנצל את התנודתיות הגיאופוליטית לטובתם באמצעות מספר אסטרטגיות מוכחות. האסטרטגיה הראשונה היא גיוון מטבעי – החזקת חלק מהתיק בדולרים או בנכסים הצמודים לדולר. זה יכול לכלול פקדונות בדולרים, קרנות נאמנות דולריות או השקעות בבורסות זרות.
אסטרטגיה נוספת היא השקעה במניות של חברות ישראליות המרוויחות מחיזוק הדולר. חברות הייצוא, במיוחד בתחום הטכנולוגיה והביטחון, נהנות מרווחיות גבוהה יותר כאשר הדולר מתחזק. כמו כן, ניתן לשקול השקעה בקרנות סחורות או במניות חברות אנרגיה שנהנות מעליית מחירי הנפט.
חיזוק הדולר בעקבות מתיחות עם איראן משפיע באופן שונה על סקטורים שונים בכלכלה הישראלית. סקטור הטכנולוגיה, שמהווה כ-50% מהייצוא הישראלי, נהנה מחיזוק הדולר. חברות כמו צ'ק פוינט, ניס וסייברארק מקבלות רוב הכנסותיהן בדולרים ולכן רואות שיפור ברווחיות.
לעומת זאת, סקטור הקמעונאות והשירותים סובל מחיזוק הדולר. רשתות כמו שופרסל, רמי לוי ופוקס נאלצות להעלות מחירים בשל התייקרות הייבוא. גם סקטור הבנייה מושפע לרעה, מכיוון שחומרי בנייה רבים מיובאים ומתייקרים עם חיזוק הדולר.
משקיעים חכמים יכולים לנצל את הפערים בין הסקטורים – להגדיל החזקות בחברות טכנולוגיה ויצוא בתקופות של חיזוק דולר, ולהקטין חשיפה לסקטורים הסובלים מהתייקרות הייבוא. זוהי אסטרטגיה של "רוטציה סקטוריאלית" המבוססת על מחזורי המטבע.
הנתונים ההיסטוריים מראים שבתקופות של מתיחות גיאופוליטית במזרח התיכון, הדולר נוטה להתחזק מול השקל בממוצע של 10-15% תוך מספר חודשים. התחזקות זו אינה ליניארית ומלווה בתנודתיות גבוהה, עם תנועות יומיות שיכולות להגיע ל-2-3% בימים של חדשות דרמטיות.
חשוב לציין שבנק ישראל מתערב לעיתים בשוק המטבע כדי למתן תנודות קיצוניות. התערבויות אלו יכולות להשפיע על המגמה לטווח קצר, אך לטווח ארוך כוחות השוק הם הקובעים. משקיעים צריכים לקחת בחשבון גם את המדיניות המוניטרית של הפד האמריקני, שמשפיעה על כוח הדולר העולמי.
המידע במאמר זה מוצג למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות. שוק המטבעות כרוך בסיכונים גבוהים ותנודתיות חריגה. מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך לפני קבלת החלטות השקעה. INVESTIME אינה נושאת באחריות לכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע במאמר זה.